אנרגיה מתחדשת

אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה שמקורה בתהליכים טבעיים מתמשכים, שאינם מתכלים כתוצאה מרתימת האנרגיה האצורה בהם. מקורות אנרגיה מתחדשים נבדלים ממקורות אנרגיה כגון דלק מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי), שהשימוש בהם כרוך בהקטנה משמעותית של מאגר האנרגיה הזמינה האצורה בהם. מקורות אנרגיה אלה כוללים אנרגיית מים, אנרגיית רוח, אנרגיה סולארית, הפקת אנרגיה מתהליכים ביולוגים, אנרגיה גאותרמית שמקורה במאגר החום הפנימי של כדור הארץ ואנרגיית גאות ושפל כתוצאה מכוחות המשיכה של הירח והשמש.

אחוז קטן מצריכת האנרגיה בישראל, מקורו באנרגיה מתחדשת. נכון לראשית שנת 2019, ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות עומד על כ-7% מכלל ההספק המותקן לייצור חשמל במשק.

הצורך באנרגיה מתחדשת

מרבית האנרגיה המשמשת את האדם מופקת מדלק מאובן כ-37% מהאנרגיה באה משריפת נפט, 25% משריפת פחם ו-23% משריפת גז טבעי, כלומר 85% מן האנרגיה מגיעה ממקורות מאובנים. אנרגיה גרעינית מספקת 6% נוספים מהצריכה האנושית, שריפת ביו מסה (בעיקר הפיכת אשפה למקור אנרגיה) מספקת 4%, תחנות כוח הידרואלקטריות מספקות עוד 3% ואילו כל שאר האנרגיות המתחדשות – אנרגיית השמש על שני סוגי התחנות המנצלות אותה, אנרגיית הרוח, האנרגיה הגיאותרמית ודלק ביולוגי, מספקים פחות מאחוז אחד מהצריכה העולמית.

על פי דו"ח האו"ם לשנת 2007, קיים קונצנזוס כמעט מלא בקהילה המדעית כי תוצרי הפליטה של דלק מאובן גורמים להגברת אפקט החממה ולהתחממות עולמית הגורמים נזקים אקולוגים כזיהום אוויר, ערפיח וגשם חומצי. התחממות זו מקושרת לבעיות אקולוגיות אחרות כגון שינויי אקלים, המסת קרחונים, עליית מפלס האוקיינוסים ועוד.

הגידול באוכלוסייה האנושית ובפעילות הכלכלית הביאו לעלייה מתמדת בשימוש העולמי בדלק מאובנים מאז המהפכה התעשייתית. חלק ניכר מהגידול בכלכלה העולמית בתקופה זו נבע מהיכולת של הכלכלה האנושית לקבל אנרגיה זמינה וזולה. אך מצב זה עתיד ככל הנראה להשתנות. אוכלוסיית העולם מכלה במהירות את הרזרבות של הדלק המחצבי.

החשש

כאשר תעמוד האנושות בפני כילוי המשאבים אשר רובם נמצאים במזרח התיכון, עלולים להתעורר מאבקים ומלחמות סביבם, כמו גם אגירה ספקולטיבית של הדלקים בגלל ציפייה לעלייה עתידית במחירים, בעיות חברתיות וכלכליות נוספות כגון החלשות כלכלתה של ארצות הברית, מיתון עולמי, אינפלציה, והתייקרות של המזון.